זמן כתיבה

lettering-884607_640.png

מתי יש לך זמן לכתוב?

הסוד הגדול שאין לי זמן לכתוב, והסוד הגדול ביותר – יש לי את כל הזמן שבעולם לכתיבה. פעם, חשבתי שבשביל לכתוב, אני צריכה מקום משלי, מחברת מיוחדת, עט מסוים, מצב רוח מתאים, שמים עם ענני נוצה או גשם קל. מה הפלא שביליתי ימים שלמים בציפייה לתנאי כתיבה אידאליים ולא כתבתי דבר. המצב הזה היה די מתסכל. מצד אחד, בערה בי התשוקה לכתיבה ומצד שני, לא יכולתי לממש אותה, כי חשבתי שאין לי את התנאים המתאימים. התחלתי לחשוב, איך אני יכולה לדחוס את הכתיבה בלוח זמנים הצפוף של החיים שלי. איפה בדיוק ממקמים את הכתיבה בין בית, בעל, ילדים, משפחה מורחבת, עבודה ניהולית בהייטק במשרה מלאה, התחייבויות כאלו או אחרות, סידורים, אימונים שבועיים בטאי צ'י ועוד רשימה ארוכה של עיסוקים. למצוא מרווח זמן בין כל הגורמים האלו, המשפיעים באופן ישיר או עקיף על הזמן והפניות שלי, הייתה משימה בלתי אפשרית ודרשה גישה יצירתית יותר. החלטתי ליצור לעצמי זמן כתיבה – חלון הזמן של כחצי שעה, המוקדש לכתיבה בלבד. הזמן שהתאים לי – זה יום שישי בבוקר, אחרי פיזור ילדים לבית הספר. הכללים שהגדרתי לעצמי היו מאוד פשוטים – להקדיש חצי שעה לפחות לכתיבה או כל דבר שקשור לכתיבה ויצירתיות. לפעמים הייתי מתיישבת מול מסך המחשב ומתחילה להקליד או לערוך משהו ספרותי שכתבתי ורציתי להוציא לאור. לפעמים, הייתי מתיישבת בסלון בכורסה עם דף ועט ומתחילה בכתיבה חופשית וממשיכה בכתיבה ממוקדת יותר בנושא מסוים שעלה על הדף כתוצאה מכתיבה אינטואיטיבית. לפעמים הייתי מתחילה מתרגילי נשימה להרגעה, משלבת מוזיקה מרגיעה ויוצאת לכתיבה ממקום רגועה ומרגיע יותר. לפעמים הייתי מאתגרת את עצמי בתרגילי כתיבה כמו כתיבת תיאורים, המצאת דמויות עם כל המאפיינים שלהם, כתיבת שירים במבנים מסוימים (למשל הייקו וטאנקה).
רק חצי שעה ביום שישי והתחלתי להרגיש איך מגיעים אליי שפע רעיונות יצירתיים, איך פתאום מתחילים להיכתב הדברים שמזמן רציתי לכתוב, איך פתאום אני מעזה יותר להתנסות בעוד ועוד סגנונות כתיבה, איך אני מאפשרת לכל רעיון יצירתי שעולה להתממש. עברתי משלב של: "אולי אי פעם כשיהיה לי זמן, אכתוב," לשלב של :"אני כותבת!"
ודרך אגב, עם הזמן למדתי גם איך לא לחכות ליום שישי בשביל לכתוב, איך אפשר בחמש דקות בלבד להזכיר לעצמי איזה כיף ואיזו מתנה זו הכתיבה. אבל על זה בפעם הבא…

השאר תגובה