אפשר להתעלם ולהתווכח עם הצורך לכתוב.
אפשר להתבצר באמונה שרק מי שקורא לעצמו סופר, מי שלמד ספרות, קרא אינספור ספרים נכונים – יכול בעצמו לכתוב.
אפשר להאמין במיתוס של סופר הכותב בייסורים קשים את היצירה שלו, אפשר לאמלל את עצמך ואת קרובים אליך בשם האמנות .
אפשר לשקר לעצמך ולאחרים שאתה מחכה לרגע הנכון, להשראה, מחכה להרוויח עוד כסף בשביל לשבת ולכתוב את הדבר הגדול הבא.
אפשר גם אחרת!
אפשר לראות בכתיבה – מתנה מופלאה.
אפשר לראות בכתיבה דרך הכי אותנטית לבטא את עצמך , את עולמך הפנימי או את נפשך.
אפשר לראות בכתיבה כלי עזר אדיר של קבלה, חמלה ואהבה לעצמך ולאחרים.
אפשר לראות בכתיבה כוח יצירתי ועצמתי, משחרר ומרפא.
אפשר לראות בכתיבה – שירה טהורה של הלב.
אני רואה את הכתיבה כמתנה מופלאה ושמחה להעביר את המתנה הזו הלאה לכל מי שרוצה ליהנות מדרך הכתיבה המעשירה, המעצימה, המרחיבה את הלב.