אישה כותבת

card-1159999_640

לפני חמש שנים, בסדנת כתיבה יוצרת שהשתתפתי בה, קיבלנו תרגיל כתיבה הבא: "אם היית כותבת אוטוביוגרפיה, באיזה משפט האוטוביוגרפיה שלך הייתה מתחילה?"

קיבלתי תרגיל וכמו תלמידה טובה, התחלתי לחשוב, מה אני כותבת. המחשבות והתחושות שלי היו בערך כאלו:

"שאלה פשוטה…שאלה מורכבת…שאלה שאלתית…שאלה שקשה לענות עליה…שאלה חשפנית מדי…שאלה שחודרת לפרטיות…לא בא לי לענות על שאלה כזאת…אף פעם לא ישבתי וחשבתי על עצמי במושגים של אוטוביוגרפיה, למה לי עכשיו להתחיל עם זה? למה לחפור? למה לחפש תשובות? למה להתאמץ ולחפש תשובות על היסטוריה פרטית שלי? "
ואז הגיעו המחשבות המרדניות ולוחמניות יותר : "אני לא חייבת לכתוב דבר! מי זאת המנחה הזו שמעזה לבקש ממני לכתוב אוטוביוגרפיה שלי? מי נתן לה זכות לשאול אותי שאלות כאלו? אני לא חייבת לכתוב שום דבר, אני יכולה להסתגר בעצמי ולא לנסות לחפש תשובות. אני אחראית על מה שייכתב או לא ייכתב על הדף. אני המחליטה והשולטת בעט."

ואז התחלתי לכתוב…

"זהו הסיפור שלי. אני אישה כותבת, בת 35 נשואה ל…אמא לשני בנים … "

ואז סיימנו לכתוב ועשינו סבב הקראה. כשהקראתי את המשפט שפותח את האוטוביוגרפיה שלי, פתאום הרגשתי את העצמה שיש במושג הזה "אישה כותבת". הרגשתי איך המושג הזה עוזר לי בהגדרה של המהות שלי, של האהבה שלי לכתיבה. איך המושג הזה מדייק ומשחרר אותי מדפוסים ומיתוסים שצברתי במשך עשרים שנות כתיבה והעדר כתיבה. הרגשתי שסוף סוך אני מכירה בכוחות הכתיבה שלי ונותנת מקום ראוי לכתיבה בחיי.

ואז הגיע שלב שני של תרגיל הכתיבה : "יש להרחיב את האוטוביוגרפיה."

לתרגיל הזה כבר צללתי עם מספיק אוויר בראות. וכשסיימתי לכתוב את האוטוביוגרפיה, הבנתי שלא עשיתי את התרגיל לפי ההנחיות של המנחה. כתבתי על אירוע אחד, משמעותי ומהותי, אירוע כואב, שלא העזתי לכתוב עליו לפני. כתבתי ובכיתי, בכיתי וכתבתי, הקראתי ונשברתי בבכי.

המפגש הסתיים, הדמעות ייבשו, הדפים שמרו על הסיפור שלי. חזרתי לעצמי. כל הדרך חזרה מהרצליה למודיעין, חשבתי על הסדנה, על מה שקרה שם. חשבתי על הסיפור שלי, על ה"אישה הכותבת" שהזנחתי במירוץ החיים, על הסיפורים שלא כתבתי, על החוויות שרציתי להעביר על הדף ולא העברתי, על הסיפורים שכתבתי ולא הוצאתי לאור, על שנים שביליתי בהכחשה לכוח היצירתי שפועם בתוכי.

חזרתי לעצמי ובגדול!

הסיפור שכתבתי בסדנה, הפך לחומר גלם לסיפור שזיכה אותי במקום הראשון בתחרות סיפור קצר של מודיעין. ניתן לקרוא פה :

http://www.modiin.muni.il/ModiinWebSite/ChannelArticleNews.aspx?PageID=1013_1785&id=1802

והאישה הכותבת? הפכה לאישה פורחת, יצירתית ומאושרת, נהנית מכל רגע של כתיבה, אוהבת לחלוק את הידע העשיר שלה על הכתיבה ויצירתיות עם אחרים, אוהבת להעביר מפגשי כתיבה ולתת לכל מי שמבקש את מתנת הכתיבה שלו.

מוזמנים להגיע למפגש כתיבה יוצרת המיועד לנשים.

http://wp.me/P6WxWr-5P

 

 

השאר תגובה