שוב הגיעה העונה הזו של השנה – עונת הסופים וההתחלות. מי שיש לו ילדים בגנים/בתי ספר מכיר את זה היטב – מסיבת סוף שנה, מסיבת כיתה, מסיבת גן. הכל מתרכז ומתנקז לשבוע האחרון של יוני, לשבוע סיום הלימודים והתחלת החופש הגדול. מרגע שילדים סיימו את מסיבות הסיום, מתחילה ספירה לאחור, לקראת ראשון לספטמבר, לקראת שנת הלימודים החדשה.
כל פעם שאני מגיעה לשלבי סיום של כתיבת סיפור/ספר/שיר, אני מתחילה לחשוב על רעיון יצירתי/ספרותי הבא. ככה אני יודעת שבאמת הגעתי לסוף הכתיבה. כי בכל סוף יש משהו מההתחלה ובכל התחלה יש משהו מהסוף. ובין לבין יש אינסוף אפשרויות ליצור, לחלום, לדמיין ולכתוב.