פעם רציתי שיהיה לי חדר משלי, בשביל שאוכל בו לכתוב. פעם חשבתי שבשביל לכתוב, צריך לפחות שולחן כתיבה, דף ועט. כאילו שחדר ושולחן מבטיחים שאוכל להתחיל לכתוב. אם הזמן גיליתי שאני בקושי יושבת ליד השולחן וכותבת. אין לי בבית פינת כתיבה קבועה מסודרת ומאורגנת. יש לי חדר עבודה עם שולחן ומחשב ומדפים עמוסי ספרי אמנות והשראה ובכל זאת, אני בקושי יושבת לכתוב בחדר הזה. יש לי גם אייפד שהולך איתי לכל מקום ודווקא בו מצאתי חדר משלי לכתיבה. עצם הניידות של המכשיר, מאפשר לי להיות עם הכתיבה בכל מקום. אבל הכי כייף בשבילי ואני חושבת שכך ביליתי את רוב שעות הכתיבה שלי – זה להתכרבל על הספה עם השמיכה ולכתוב, לכתוב, לכתוב…