מגרש המשחקים

"אני שונא לכתוב, כי אני גרוע בכתיבה" , זה מה שאמר לי ילד שמסיים כיתה ו'. כשפגשתי אותו לראשונה, לבקשת ההורים, בניסון לעזור לו להפתח לכתיבה, פגשתי סרבן כתיבה עקשן – ילד שלא היה מוכן לכתוב אפילו 5 משפטים. היה מולי ילד חכם ויצירתי, ילד עם דמיון מפותח ועולם פנימי עשיר, שהאמין באמונה שלמה שהוא גרוע בכתיבה ושהוא לא מסוגל לכתוב. להפתעתו, הוא גילה כבר בסוף הפגישה הראשונה, שהוא כתב סיפור קצר עם התחלה, אמצע וסוף. זה היה צעד ראשון שעירער את הביטחון שלו באמונה "אני גרוע בכתיבה". ממפגש למפגש, התקדמנו בצעדים קטנים בדרך הכתיבה, נעזרים בתרגילי כתיבה המכוונים לבניית תחושת המסוגלות וביטחון בכתיבה. בניתי את התרגילים כך שיראו כמו משחק.

עיקרון המשחק בכתיבה, הוא אחד העקרונות שמאפשר לעקוף את האמונות המגבילות וביקורת פנימית. ככל שמתעמקים במשחק מתרחש תהליך יצירתי ויחד איתו עוד משהו, חשוב לא פחות… כפי שאמר פסיכואנליטיקאי ד.ו. ויניקוט בספרו "משחק ומציאות" – "במשחק, ובמשחק בלבד, הילד או המבוגר מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש באישיות כולה, ורק בהיותו יצירתי מגלה היחיד את העצמי."

כשאנחנו כותבים, אנחנו יכולים "לשחק" עם הדמויות, להמציא עולמות, לבנות את העלילה ו "לחיות" חיים מדומים דרך הדמויות שלנו. כתיבה יצירתית, זה מגרש משחקים עצום ומרתק. ובמגרשים האלו לפעמים קורים דברים מדהימים…אחד מהם, קרה לי במפגש האחרון עם אותו ילד מכיתה ו' (הילד שלא רצה לכתוב) כשהוא הראה לי יומן מסע, שהוא הולך למלא בחופשה שלו בחו"ל…

השאר תגובה