יום שישי בבוקר-הבית שקט, כולם ישנים, רק מבחוץ שומעים קצת מכוניות והרבה אופניים, קצת שקט והרבה ציפורים. יום שישי, שש בבוקר, היום מתחיל… אפשר להשאר עוד קצת במיטה, יום חופש היום. הילדים גם בחופש והם כבר מספיק גדולים כדי לא להעיר את אמא ואבא. אפשר להסתכל דרך החלון ולראות איך הכל מתעורר, איך משתנה האור והשמים. אפשר להתחיל להריץ בראש את רשימת המכולת של המשימות שחייבים לעשות דווקא היום ואפשר להרגיע את הראש ולהקשיב לשקט. זהו שקט מבורך, שלא בא מבחוץ, הוא בא מבפנים. זהו שקט מזמזום בלתי פוסק של המחשבות, מהרעשים שבאים מבחוץ, מהסחות דעת. זהו ניתוק רגעי מ”חדשות”, מאינטרנט, ממתחים וחיבור לרגע של נוכחות, חיבור לרגע הזה, שבו אני יושבת בבית, ביום שישי בבוקר בשעה שש וקצת ופשוט כותבת. אני חופשייה לכתוב כל מה שבא לי באותו רגע. ללא מבנה, ללא מטרה מוגדרת מראש, ללא פסיקים, ללא עריכות. כתיבה זורמת, כתיבה חופשית, כתיבה אינטואיטיבית. בכתיבה כזו אני בעצמי לא יודעת מה נכתב, מה יווצר על הדף. זו כתיבה לא מכוונת. אני לא מנתבת אותה על הדף, רק מלווה את המילים החוצה. נשמע מוזר לכתוב ככה… הרי לימדו אותנו שצריך לעשות משהו עם הכתיבה. הרי לא נשמע הגיוני שנכתוב משהו ולא נעשה עם זה כלום. בבית ספר כתבנו עבודות ועשינו שיעורי בית, הגשנו פרוייקטים וחיבורים, בעבודה אנחנו כותבים אימיילים או מסמכים מאוד חשובים, אנחנו רושמים הודעות טקסט קצרות בטלפונים הניידים או משרבטים על פתקים משהו חשוב. תמיד הכתיבה שלנו מכוונת. הסופרים שבינינו לוקחים את הכתיבה לרמה אחרת ויוצרים ספרים. אז למה לכתוב משהו ללא כוונה, ללא מטרה?

• החופש לכתוב כל מה שבא לנו. זו כתיבה לעצמינו ובדרך כלל לא נרוץ ונראה אותה לאחרים.
• ההפתעות שמתגלות על הדף כשאנחנו מאפשרים לעצמינו לכתוב חופשי ואינטואיטיבי.
• הדרך הקלה להוריד את הלחץ והמתח. פשוט “שופכים” הכל על הדף. הדף סופג הכל.
• דרך מצויינת לפתח מיומניות כתיבה יוצרת. תרגול מצויין של יכולת להעלות כל נושא על הדף ולהתמסר לכתיבה.
• זמן איכות עם עצמך כותב.

יש עוד מספר יתרונות של כתיבה אינטואיטיבית שלא הזכרתי, ויש דרכים ללמוד את מיומנות הכתיבה האינטואטיבית וכתיבה יוצרת.  מי שרוצה ללמוד מוזמן לפנות אליי.