פשוט ליהנות מהדרך

אני לא תמיד יודעת מי יהיו הדמויות שלי, איזה תפקיד הם ישחקו בעלילה, מה יביאו לתוך הסיפור. לרוב, אני מתחילה לכתוב כשיש לי דמות אחת לפחות. היא לא חייבת להיות דמות ראשית, אבל כדאי שזו תהיה דמות מספיק מעניינת, כדי שארצה לכתוב אותה. לפעמים אני קודם בוחרת נושא עקרוני של הסיפור ואז נולדים לתוך העלילה הדמויות ולפעמים נדלק אצלי איזה רעיון מאוד חזק, משפט או סצנה כל כך ברורה, שאני חייבת לכתוב אותה. אין לי מושג איך ומתי זה יקרה, אבל כשזה כבר קורה, אני מתחילה לכתוב. זה שהתחלתי לכתוב, לא אומר שיוולד סיפור. זה רק התחלה של דרך מאוד לא ברורה, דרך של אינסוף טיוטות ומחיקות, שינויים ועריכות. כל פעם מחדש אני חווה את הדרך הזו ולפעמים זו דרך ללא מוצא או דרך לתוך המגירה או דרך לקופסת הסיפורים הלא גמורים או דרך לקופסה של קטעי כתיבה – מחסן של טקסטים שהופכים לחומר גלם לטקסטים הבאים. הכל בסדר, גם טקסט לא מושלם וגם סיפור לא גמור. הכל בסדר… אלו הם טיוטות ראשונות, הן נועדו לעיניי בלבד, הן משרתות אותי ואת הצורך שלי בכתיבה. הם יכולות להביא אותי לטיוטה השניה, זאת שרוצים לחשוף לעולם הגדול. לטיוטה השניה יש דרישות אחרות, דרישות גבוהות, כאלו שיגרמו לקורא להתעניין בספר שלי. זה השלב שעליי להיות מאוד שלמה עם הטיוטה הראשונה*. כי בשלב של טיוטה השניה, אני מכניסה אנשים אחרים לתוך הטקסט שלי – בין אם זה קוראים ראשונים, בין אם זה אנשי מקצוע שתפקידם לעבור על הטקסט ולהראות את כל נקודות התורפה שלו, לרדת לרמה של פסיק, כדי להוציא מהטקסט את המיטב. אני מודה שרק בשנה האחרונה הגעתי לשלב הבשל הזה עם אחת היצירות שלי. עשיתי צעדים ראשוניים, מהוססים לעבר הוצאה לאור. צעדים האלו, אולי קטנים, אבל משמעותיים עבורי. צעדים האלו דורשים אומץ, נחישות ואמונה. אני חייבת להיות אסרטיבית ולפעמים להגן על הסיפור, אבל באותה נשימה גם להיות קשובה ולהיות מוכנה להכניס שינויים לטקסט. אנ י צריכה לדעת להתמודד עם הביקורת, דבר שאף פעם לא קל. אני צריכה לדעת איך להתמודד עם סירוב של הוצאה קטנה או גדולה. הכי חשוב, עליי לזכור ששלב "הטיוטה השניה" , הוא עוד שלב בדרך לחלום שנקרא "הספר הראשון שלי בעברית". כשזוכרים את זה, יודעים גם ליהנות מהדרך…

*טיוטה ראשונה -על החלוקה לטיוטה ראשונה וטיוטה שניה שמעתי בכנס סופרים "נקודת מפנה", בהרצאה של סופרת ומנחה מעין רוגל.

השאר תגובה