אני והמחשבים זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון, אפילו לא ממבט שני , אולי זו אהבה ממבט שלישי או שביעי, אבל מי סופר. בחרתי בלימודי מחשב עוד בתיכון, מבלי באמת להבין מה ואיך אני בוחרת. כדי להבין את הבחירה הזו, צריך להבין שאני הייתי רק שנה בארץ ולא בדיוק הבנתי מה זה מגמות ומה זה מחשבים. לא יכולתי לדעת אז שאני בוחרת כיוון מקצועי שיקבע בסוף כיוון הקריירה שלי.
לקח לי שבע שנים עד שקיבלתי תואר ראשון בהנדסת תוכנה. התמזל מזלי ולקח לי רק שנה למצוא את העבודה הראשונה שלי בתחום המחשבים. זו היתה שנה קשה שבה שאלתי את עצמי אינספור שאלות והכי כואבת הייתה שאלה : האם בזבזתי שבע שנים על לימודי מקצוע שלא נדרש? ואיך זה ייתכן שבתחום כל כך רחב כמו הייטק אני לא מוצאת את עצמי? ומה אני עושה עם זה? ולאן הולכים מכאן? משנים כיוון? זורקים לפח דיפלומה של מהנדסת? אותה שנה הייתה שנה מאתגרת מכל הבחינות: כלכלית, רגשית, אישית ומשפחתית. הרגשתי את הערך העצמי שלי יורד, הרגשתי תחושה מרה של כישלון מקצועי והרגשתי חוסר אונים. בגיל 25 חשבתי שקריירה שלי נגמרה עוד לפני שהתחילה. לא מפתיע שבאותה שנה הפסקתי לכתוב. הייתי במקום הכי רחוק מעצמי ומיצירתיות שבי, הפסקתי להאמין שיש לי מה לכתוב. הפסקתי להאמין שאני טובה בכתיבה ושכתיבה עושה לי טוב לנפש. הנחתי עט… רגע לפני שעשיתי זאת,עוד ניסיתי לחפש את עצמי בין הדפים שכתבתי פעם. לא מצאתי שם שום דבר שהיה שווה להלחם עליו, לא מצאתי שם בין הדפים שום סיבה להמשיך לכתוב. אבל מצאתי אינספור סיבות לא לכתוב. נכנסתי לחדר החושך של מחסום כתיבה ונשארתי שם שבע שנים הבאות…
אלו היו שבע שנים הטובות שלי בהייטק. עבדתי בפרוייקטים ייציבים וגדולים, התפתחתי מקצועית, מצאתי תחום התמחות ועבדתי בו במשך שבע שנים שקטות ורגועות.
אחרי שבע שנים אלו קרה משהו מוזר…אולי אלו היו כאבי גדילה, אולי פשוט הגיע זמן לנוע, אבל הרגשתי שאני רוצה ויכולה יותר. ובעיתוי מושלם, קיבלתי הצעה לנהל ולעבור לחברה שעוסקת בפרוייקטים רבים. זו הייתה הצעה אטרקטיבית גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מקצועית.
לא ידעתי שאלו יהיו שבע שנים סוערות שלי בהייטק וגם שבע שנים של התפתחות אישית ויצירת קריירה אחרת. לא ידעתי שאלו יהיו שנים שבהם אצא בכוחות עצמי ממחסום כתיבה, אלמד כתיבה יוצרת וכתיבה טיפולים, אתקדם ללימודי הנחייה ואתמחה בהנחיית קבוצות כתיבה. לא ידעתי שאסיים לכתוב ספר ואחשוב על לצאת לאור, לא ידעתי שאתחיל לכתוב שירים וסיפורים קצרים. לא ידעתי שאפתח בלוג ואעזור לאנשים אחרים לחפש את הניצוץ היצירתי שלהם. לא ידעתי שבקריירה שלי אחווה ירידות ועליות, פיטורין ופרוייקטים חדשים, לא ידעתי שאהפוך לפרילנסרית ואוכל לשלב בין עבודה בהייטק לצד עבודה יצירתית.
שבע שנים אחרנות בקריירה שלי היו סוערות, אבל מלאי תובנות שאותם אני שמחה לחלוק בקורס “ליצור לעצמי קריירה” . הקורס מועבר על ידי ועל ידי ריבה פרי – מורה ומנחה שלי בתחום יצירתית וכתיבה, פסיכותרפיסטית וביבליותרפיסטית.
כל הפרטים והרשמה בדף של ריבה