חזרתי היום ללימודי כתיבה, חזרתי להיות תלמידה וחלק מקבוצת לימודי כתיבה טיפולית. חזרתי ללימודים, כדי להעמיק את הידע שלי בכתיבה, להכיר מקרוב את הפן הטיפולי שבכתיבה. חזרתי ללימודי כתיבה, בשבילי כדי לעשות עבודה פנימית אישית שלי ככותבת וגם בשביל להעביר הלאה את הידע בקבוצות וסדנאות שאני מנחה.
חזרתי ללימודים… זה היה קצת מוזר להיות במקום של התלמידה, לחוות את הכתיבה בקבוצה חדשה, להפוך לחלק מקבוצה של נשים כותבות. זה היה קצת קשה להגיע ללימודים בעיר אחרת (נסיעה של כמעט שעתיים בפקקים של הבוקר). זה היה מאתגר לבצע תרגילי כתיבה שמוציאים מאזור הנוחות, לכתוב שיר או לעשות מדיטציה קלה, להתמסר לכתיבה ולהשאיר בחוץ את כל בעיות היומיום. זה היה משחרר ומרגש, מפתיע ומעורר השראה, זו הייתה הכתיבה במיטבה.
כתיבה במיטבה, זו לא תמיד כתיבה קלה, לפעמים ההפך הוא נכון. לפעמים דווקא כתיבה טובה, היא הכתיבה הקשה לעיכול, כזאת שפורצת החוצה, בלי שהתכוונו לשחרר אותה.
כתיבה במיטבה, זו לא כתיבה הכי ספרותית, לפעמים ההפך הוא נכון. כתיבה טובה דורשת מיומנות אחרת, לא פחות חשובה לכותב – אמנות ההקשבה (פנימית וחיצונית), וחמלה – יכולת לאהוב את עצמי כותב.
אני זכיתי בסוג של מתנה, ביכולת ליצור חווית כתיבה טובה ומטיבה – כתיבה במיטבה.
מי שרוצה לחוות את המתנה הזו, מוזמן להגיע לסדנת כתיבה הקרובה. “סדנת כתיבה סתווית מתמשכת” בימי שני 8 מפגשים שבועיים החל מ – 14/11/2016 ועד 02/01/2016 כל הפרטים בלינק המצורף.
