תכננתי לכתוב משהו אחר, משהו שמח, טהור, בהיר, לבן, מתאים המיוחד לחג השבועות.
תכננתי לספר שוב, מזווית קצת אחרת, על סדנת הכתיבה של הקיץ שחשבתי עליה עוד בחג הפסח, סדנה שקראתי לה – החופש לכתוב.
תכננתי להזכיר שוב ושוב, איזה כיף לכתוב – לכתוב ביחד ולכתוב לבד, לכתוב משהו לעצמך ולכתוב לאחרים.
תכננתי לכתוב משהו אחר, שמח יותר, מעודד, מעצים ומחבר.
אבל היום לא אכתוב מה שתכננתי, לא אציג שוב את הנושאים של הסדנה שתתקיים בדיוק בעוד שבוע.
לא אכתוב היום את מה שתכננתי, כי אני מאמינה שאי אפשר להפריד את הכתיבה מהחיים. המציאות מחלחלת לכתיבה ואני חושבת שלפעמים בכוח הכתיבה לחלחל לחיים.
אני מאמינה בכוחם של המילים להשפיע, לכן היום אכתוב רק כמה מילים חזקות ומחזקות – תקווה, אופטימיות וטוב לב.